פלטפוס (כף רגל שטוחה) היא בעיה רפואית נפוצה ביותר הפוגעת ביותר מחמישה עשר אחוז מהאוכלוסייה. מצב זה בא לידי ביטוי בכך שהקשת האורכית בכף הרגל, שמחברת בין בסיסי הקשת הרוחבית לעקב, אינה מתפקדת.
אצל אדם שאינו סובל מפלטפוס, הקשת האורכית תורמת לשמירה על הגמישות של כף הרגל ולבלימת הזעזועים במהלך הדריכה על הרגל.
הקשת האורכית אחראית לייצוב של נקודות המגע (הזרת, הקשת הקדמית והעקב), לחלוקת המשקל הנכונה בין כל עצמות כף הרגל ולבלימת הזעזועים בהם נתונה כף הרגל במהלך ההליכה או במהלך העיסוק בפעילות ספורטיבית. למרות שפלטפוס יכולה להופיע במגוון רחב של דרגות חומרה, נהוג לחלק את המופעים השונים של הבעיה לשתי קבוצות עיקריות להלן:
פלטפוס גמיש – פלטפוס גמיש מאופיין בקשת קמורה שמשתטחת במהלך הדריכה על הרגל אך חוזרת להיות קמורה בזמן שלא מופעל עליה עומס.
פלטפוס קשיח – במצב זה המבנה של כף הרגל שטוח הן בזמן שמופעל על כף הרגל עומס והן במצבי מנוחה. בדרך כלל התסמינים השונים מתפתחים בקרב אנשים הסובלים מפלטפוס קשיח.
התסמינים של פלטפוס
התפקוד הלקוי של הקשת האורכית באנשים שסובלים מפלטפוס, גורם לשינויים מסוימים במנח של הקרסול ושל עצמות כף הרגל. שינויים אלו גורמים למגוון רחב ביותר של תופעות שליליות שמשתרעות הרבה מעבר לגבולות כף הרגל. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שמנח כף הרגל משפיע באופן ישיר על אזור הגב, האגן, מפרקי הרגליים השונים ועוד.
חלק מהתסמינים האפשריים במצבי פלטפוס:
דלקת בגיד אכילס – דלקת ברקמת החיבור המכונה חיתולית כפית.
הלוקס ולגוס– כאבים באזור הגב התחתון. שינויים מבניים בעצמות כף הרגל שמובילים לשינוי אנטומי של ממש בכף הרגל.
דורבן (זיז עצם) – כאבים בדרגות חומרה שונות באזורים שונים בכף הרגל. כאבים באזור הקרסול. קרע של הטיביאליס האחורי או דלקת בטיביאליס האחורי.
מניעת פלטפוס באמצעות מדרסים
ראשית חשוב להדגיש כי לפי כל המחקרים העדכניים ביותר שנערכו בתחום זה, לא ניתן למנוע פלטפוס על ידי שימוש במדרסים. עם זאת, בהחלט ניתן לעשות שימוש במדרסים במטרה להפחית את הסיכוי לסבול מפתולוגיות שונות שמקורן בפלטפוס. באופן עקרוני, הקשת האורכית מתפתחת במהלך שנות החיים הראשונות ולפיכך ניתן להבחין בקלות כי כפות רגליהם של תינוקות ופעוטות הן שטוחות יחסית.
בקרב ילדים שבהם הקשת לא התפתחה (ברוב המקרים מדובר על תוצאה של חוסר מולד ברצועות מסוימות בכף הרגל), בהחלט ישנו מקום לשקול התאמה של מדרסים אורתופדיים על מנת למזער את הסיכוי להתפתחות התסמינים האופייניים לתופעה זו.
במקרים בהם ישנו צורך להתאים מדרסים לילדים שסובלים מפלטפוס יש לזכור כי מאחר וכף הרגל מתפתחת לאורך שנות הילדות וההתבגרות, הרי שיש להתאים למטופל מדרסים חדשים אחת לפרק זמן מסוים שאינו קבוע. שימוש במדרסים שאינם מותאמים לכף הרגל עלול להוביל לנזקים רבים, קחו זאת לתשומת לבכם. יש לתת את הדגש על החלפת מדרסים בעיקר בגיל ההתבגרות שמאופיין בצמיחה מהירה ובשינויים אנטומיים נרחבים בכף הרגל כמו גם בכל הגוף.
טיפול בנזקי הפלטפוס באמצעות מדרסים
במקרים רבים הסובלים מפלטפוס מגלים זאת לאחר שהתסמינים כבר החלו לפגוע באיכות חייהם. במצבים כאלו ישנה חשיבות עליונה להתאים למטופלים מדרסים באופן אישי וזאת על מנת מצד אחד למנוע החמרה של המצב הקיים ומצד שני על מנת להפחית את הסיכוי להתפתחות של בעיות עתידיות נוספות.
באמצעות מדרסים אורתופדיים המותאמים למטופל באופן אישי ניתן להתגבר על הפגם האנטומי, לשפר את יכולת בלימת הזעזועים של כף הרגל, לשנות את חלוקת עומס המשקל בזמן ההליכה ולספק לרגל את התמיכה שהיא זקוקה לה.
בבחירת מדרסים אורתופדיים לטיפול בנזקי הפלטפוס, מומלץ להימנע בכל מחיר מבחירה במדרסים גנריים או ברפידות. חשוב ביותר לבחור במדרסים מותאמים אישית ולקחת בחשבון את המבנה האנטומי המיוחד של כף הרגל של המטופל, את התסמינים הייחודיים מהם הוא סובל, את גילו ועוד.
כך, למשל, אם המטופל סובל מדורבן יש לעצב עבורו מדרסים בעיצוב אחד ובמידה והוא סובל מדלקת בגיד אכילס, יש לעצב עבורו מדרסים מסוג שונה אך בכלליות מדרסים אורתופדיים מהווים את הבסיס לטיפול בכל נזקי הפלטפוס.
